מדינה בתוך מדינה

לפי הלכה שקבע בג"ץ בשנות התישעים, לא על פי החוק היבש, חייב שר להתפטר לאחר, דגש על לאחר, שהוגש נגדו כתב אישום. קודם מגישים כתב אישום לבית המשפט ולאחר מכן השר חייב להתפטר או ראש הממשלה לפטרו.

אביגדור ליברמן התפטר ב 16/12/2012 לפני, דגש על לפני, שהוגש נגדו כתב אישום בלחץ הסערה הציבורית, מערכת הבחירות והטענה, בדיעבד המטעה שלא לומר השיקרית, שהגשת כתב האישום צפויה למחרת. הוא הצהיר שברצונו לסיים את הפרשה מהר ולכן הוא מוכן לקצר תהליכים. לפני שבוע כתבתי כאן - ציטוט - "מהרגע שאביגדור ליברמן התפטר, וכניראה לא היה לו מוצא אחר, הוא נתון כולו בידי הפרקליטות והפעם כמואשם. הפרקליטות הוכיחה שהיא יודעת לגרור את התיק בעיניינו שנים והתקווה של ליברמן להליך מהיר אינה אלא משאלת לב. הייתי מעז להמר שגם בבחירות הבאות בעוד 4 שנים עיניינו לא יוכרע ואם יוכרע אז בקלון שימנע ממנו לרוץ גם בעוד 4 שנים".

כרגע ברור שהפרקליטות לא הייתה כנה, בלשון המעטה, כשהודיעה לאביגדור ליברמן שכתב האישום יוגש נגדו כבר למחרת (קרי ב 17/12/2012) ואף ציידה אותו בטיוטה של כתב האישום. יתר על כן כתב אישום, במצב תקין ונורמלי, הוא סוף תהליך החקירה - לא תחילתו ולא אמצעיתו של התהליך אלא סיומו הסופי. יתכן, במיקרים חריגים, שלאחר שהוגש כתב האישום מתגלות עובדות נוספות שמצריכות המשך חקירה אלא שאז מדובר בעובדות שלא היו יכולות להיות ידועות לתביעה בזמן הגשת כתב האישום. בתחילה טענה הפרקליטות שהדחייה הראשונית נובעת מכך שלא הגיע אליה הודעה רישמית על התפטרותו של אביגדור ליברמן ממשרתו כשר החוץ. הטענה היא שיקרית ומטעה ומעידה על היושרה של הפרליטות כי הגשת כתב אישום אינה מותנית בהתפטרות או הסרת חסינות. רק זימון לחקירה, מעצר או העמדה לדין מותנים בהסרת החסינות. ההיפך הוא נכון - ההתפטרות מותנית בהגשת כתב אישום.

העובדה שאיש מחברי וועדת המינויים שמינו את את זאב בן-ארי לשגריר בליטא לא נחקר ולא ניבדק האם הופעלו עליו לחצים כל שהם נחשפה כבר בתחילת הפרשה על ידי אמנון אברמוביץ בערוץ 2. העובדה הזו הייתה ידועה למישטרה ולפרקליטות. זאב בן-ארי היה השגריר לשעבר בבילורוס החשוד בחשיפת חומר סודי הקשור בחקירתו של אביגדור ליברמן והחשדות הם שהוא מונה לשגריר בליטא כתמורה לחשיפת חומר החקירה הסודי בפני ה"בוס" שלו - אביגדור ליברמן.

שוב טענה הפרקליטות טענה תמוהה שכתב האישום מוצק ועומד בפני עצמו וכי יש בו עדויות רבות שאינן קשורות לוועדת המינויים. אם הטענה נכונה כי אז אין ולא הייתה סיבה לדחות את הגשת כתב האישום אלא אם הפרקליטות מודה שהיא פועלת תחת לחץ התקשורת ומנהלת את חקירותיה בהתאם לכתבות בעיתונים. הרי בסוף צריך להוכיח רק דבר אחד - שהחלטת ועדת המינויים נבעה מלחץ "מיניסטריאלי" שנבע מרצונו של אביגדור ליברמן "לתגמל" את זאב בן ארי. הרי בכל מינוי בכיר במישרד החוץ יש המלצות ואינטרסים "מינסטריאליים" וכל שרי החוץ של מדינת ישראל מצאו דרך למנות מקורבים שונים לשגרירים בכל מיני מקומות בעולם. הדוגמא האחרונה המפורסמת והידועה היא מינוי מתן וילנאי לשגריר בסין.

עכשיו מתחיל מחול השדים המוכר. חברי הוועדה, שעדויותיהם היו אמורות להיכלל בתיק התביעה למועד התפטרותו של אביגדור ליברמן זומנו להעיד. אביגדור ליברמן , שכרגע הוא חשוד בלי כתב אישום ושלכן לא היה צריך להתפטר, מוזמן להשלמת חקירה שהיא מצידה תחייב "עיון" נוסף בתיק.

מפרשת חיים רמון למדנו שהפרקליטות יודעת "לרדוף" פוליטיקאים. חיים רמון נהג בטיפשות כשניסה להיטפל ולהכפיש את המתלוננת במקום להודות בטעותו ויתכן לכן שעונשו הוא תוצאה של כל הטעויות שהוא עשה אבל המתלוננת "שוכנעה" להתלונן על ידי המישטרה והפרקליטות והמשאבים שהקצו לחקירה לא תאמו נשיקה של 30 שניות אלא מרדף אחרי ראש מאפיה רצחני.

יתכן שאיבגדור ליברמן אכן עשה את המיוחס לו אבל ברור שהפרקליטות משחקת בו כחתול עם עכבר, מאריכה את התהליכים ככל הניתן במקום לקצר אותם, משטה בו בטענות סרק, מגלגלת את עניינו מ"השלמה" ל"עיון נוסף", מ"תיחקור משלים" ל"בדיקה נוספת". יש במדינה מי שחייב להעמיד את הפרקליטות במקומה ולהגן גם על זכויותיו של נאשם מפני תעתועי הפרקליטות. כרגע המצב הוא שאביגדור ליברמן היה חייב להתפטר רק אחרי הגשת כתב האישום. הוא התפטר לפני כדי לקצר תהליכים, כתב האישום לא מוגש למרות שהובטח כבר בפעם הרביעית, שהוא יוגש "בימים הקרובים", וההתפתחות האמיתית בפרשה היא התפתחות בחקירה שהייתה צריכה להיות גמורה הרבה לפני הגשת כתב האישום. אם בית המישפט העליון לא ישים סוף לתופעה היא צריכה להיות מוגבלת בחוק כי כרגע הפרקליטות יכולה "לרדוף" כמעט כל דמות פוליטית בארץ. כרגע הפרקליטות היא "מדינה בתוך מדינה". מעניין מה חושב פרופ' למישפטים מורדכי קרמניצר בהקשר של "קץ הדמוקרטיה הישראלית ".